#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ב. א 'הלוקח עובר חמורו של גוי, והמוכר לו, והמשתתף לו, והמקבל ממנו, והנותן לו בקבלה, פטור מן הבכורה' למה הוצרכו לכל הדוגמאות?<p dir=""rtl"">והאם זה לכו&quot;ע?</p>"	"נאמר &quot;כל בכור בישראל&quot; ולא בגוים. ס&quot;ד דוקא לוקח שמכניסו לקדושה לא גזרו אבל מוכר יגזרו. משתתף - לאפוקי מר' יהודה שמחייב, מקבל - משום נותן לו בקבלה, דס&quot;ד כיון שהעיקר שלו יתחייב קמ&quot;ל.<p dir=""rtl"">ר' יהודה חולק ומחייב שותפות עם גוי וכן במקבל ממנו אמר נותן חצי דמיו לכהן, ונותן לו בקבלה קונסים אותו עד עשרה בדמיו ונותן כל דמיו לכהן.</p>"	בכורות ב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ב. ב ר' יהודה שמתיר למכור בהמה גסה שבורה לגוי, האם יתיר למכור עוברים. והיכן נשנתה השאלה הזאת?	איכא דמתני לה על המשנה בע&quot;ז ופשט רב אשי מברייתא שטעמו של ר' יהודה שאינה חוזרת להיות בריאה אבל עוברים אסור. ואיכא דמתני לה על משנתינו 'והמוכר לו אע&quot;פ שאינו רשאי' לימא דלא כר' יהודה ופשט רב אשי שמודה ר' יהודה שעובר נהיה בריא.	בכורות ב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ב: א 'איבעיא להו המוכר פרה לעובריה מהו' (האם יש בזה איסור מכירת בהמה לגוי, מהם צדדי הספק והאם נפשט)?	"תבעי לר' יהודה שהתיר למכור שבורה כאן יש צד לאסור דאתי לאיחלופי, תבעי לרבנן שאפ' שבשבורה אסרו כאן יש צד להתיר דלא פסקה מיניה. <p dir=""rtl"">יש לדייק מהברייתא דאף לר&quot;י לא קנסינן על האם אלא על העובר שבמעיה ש&quot;מ אין איסור למכור בהמה לעובריה [אף שאינו מוכח].</p>"	בכורות ב:		
